לדלג לתוכן

קרלו צ'יפולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרלו צ'יפולהאיטלקית: Carlo M. Cipolla;‏ 15 באוגוסט 1922, פאביה5 בספטמבר 2000) היה היסטוריון וכלכלן איטלקי.

בשנת 1944 סיים את לימודיו באוניברסיטת פאביה בהיסטוריה ובפילוסופיה. בין השנים 1945 ל-1948 למד בסורבון שבפריז ובבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE). בשנת 1953 קיבל מענק פולברייט. בשנת 1959 החל ללמד באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה (UC Berkeley). כמו כן לימד באוניברסיטאות איטלקיות, כולל מכון האוניברסיטה האירופית (EUI) בפירנצה והסקולה נורמלה סופריורה בפיזה. ציפולה היה חבר בחברה המלכותית להיסטוריה (RHS) של בריטניה הגדולה, באקדמיה הבריטית, באקדמיה דיי לינסי, באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (AAA&S) ובחברה הפילוסופית האמריקאית (APS) בפילדלפיה. הוענק לו פרס נשיא הרפובליקה של איטליה, זכה בפרס בלצן, וכן תארים לשם כבוד באיטליה ובציריך, שווייץ.[1]

ספריו הראשונים התמקדו במסחר ובמערכות הכלכליות שנלוו אליהם באירופה. בשנת 1962 פרסם ספר שעסק בהיסטוריה דמוגרפית של העולם. בשנת 1965 פרסם את "guns and sails in the early phase of european expansion", שעסק בעליית האימפריות הקולוניאליות של המערב. בשנת 1967 פרסם את "clocks and culture 1300–1700", שעסק בהמצאות הטכנולוגיות במערב בתחילת התקופה המודרנית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרלו צ'יפולה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריונים ובנושא איטלקים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.